פצעים מדממים / חתכים - לזרות על הפצע כורכום טחון בשפע. הכורכום עוצר את הדימום, מחטא ומייבש את הפצע. הוא אינו רעיל ואינו גורם לנזק גם אם נבלע או נשאף. חשוב להשתמש בכורכום טרי, בעל ריח עז וצבע צהוב כהה. יעיל גם לטיפול באמפטיגו, שלפוחיות מפרישות, פצעים מוגלתיים, אפטות בפה ועוד.

 

לזיהומים של מערכת הנשימה כגון דלקות גרון, סינוסיטיס, שיעול לח עושים אינהלציית כורכום: מחממים 2 כפות כורכום על מחבת. כשהוא מתחיל להעלות אדים מסירים מהאש ושואפים את האדים מספר פעמים עד שיתקררו. חוזרים על כך שלוש פעמים ביום. לילדים רצוי לכסות את העיניים (עם כף יד) כשהם שואפים. שימו לב, הפעולה עשויה לגרום לצריבה בגרון או במערות האף וכן לשיעול.

 

לנזלת וצינון יש להוסיף לתזונה תבלינים מחממים כגון קינמון, ג'ינג'ר ופלפל שחור. לתבל איתם מזון, לפחות פעמיים ביום (לדוגמה - קינמון בדייסה של הבוקר, ג'ינג'ר במרק באורחת הערב) ולשתות אותם כחליטות / מרתחים לפחות שלוש פעמים ביום. ניתן לחלוט מקלות קינמון במים רותחים, ולבשל שורש ג'ינג'ר במים, להכנת מרתח. לילדים רצוי לתת כשתיה במהלך היום.

 

בצל - כשחותכים בצל הוא גורם לעיניים ולאף לדמוע, אך במינון נמוך הוא יכול לעשות את הפעולה ההפוכה, לייבש (דומה בדומה ירפא - הומאופתיה). חצי בצל ליד ראשו של המנוזל למשך הלילה יכול לייבש את הנזלת. אם האף ממשיך לדלוף במשך מספר שבועות, כדאי לפנות לבירור מקצועי, יתכן ומדובר באלרגיה או חולשה מסויימת שכדאי לטפל בה.

 

לליחה - אגס אפוי בקינמון יכול לעזור בכיוח של שיעול לח ועודף ליחה בשילוב עם שתיית חליטות של קורנית או אזוב טריים שלוש פעמים ביום. לילדים מעל גיל שנה ניתן לתת חליטה מרוכזת וממותקת בדבש אורגני לפחות שלוש פעמים ביום, כפית עד שלוש כפיות בכל פעם, כתלות בגילו ומשקלו של הילד.

 

תפרחת חיתולים -שמן קוקוס המיועד למאכל בתוספת טיפה או שתיים של שמן לבנדר עושים פלאים. במקרים של אדמומיות חריפה ניתן להוסיף טיפה של שמן קמומיל כחול או שמן עץ התה (האחרון רק מגיל חצי שנה).

 

כוויות -יש לקרב את האיבר שנכווה אל מקור החום שגרם לכוויה, אך לא לאפשר מגע נוסף ולהרחיק ממקור החום לאחר 10-20 שניות. החום המתון יכול למנוע שלפוחיות וסיבוכים של הכוויה. אלו-ורה טרי (לא ג'ל קנוי) מועיל מאוד גם לכוויות חמורות, כמו גם שמן לבנדר ושמן מנטה (מנטה מיועד לכוויות נקודתיות, סגורות ולא מפרישות). בכל מקרה של כוויה עמוקה או בעלת שטח נרחב יש לפנות לסיוע רפואי.

 

לכל מחלה / כאב - דמיון מודרך וחשיבה חיובית, מתאים גם לתינוקות קטנים שלכאורה אינם מבינים. מוצאים משפט או כמה משפטים קצרים שאינם מכילים מילות שלילה, למשל "אתה בריא", "יורד לך החום", "השיניים שלך בוקעות בקלות" וחוזרים על המשפט כמה שיותר. מדמיינים את הילד בריא, רואים אותו בדמיון אוכל / הולך / צוחק ולוחשים את המשפטים גם בשעה שהוא ישן. שימוש במים זורמים יעיל גם הוא - רוחצים את החולה במים זורמים שנעימים לו תוך כדי אמירה של משפטים כגון: "המים שוטפים ממך את המחלה / חיידקים / וירוסים" "המים לוקחים איתם את ההרגשה הרעה ואת הכאב". מתעכבים על האיזורים הפגועים ומנקים אותם עם היד.

בשנת החיים הראשונה, מתפתחת הצ'אקרה הראשונה, צ'אקרת הבסיס, ההישרדות, הקיום. צבעה של הצ'אקרה אדום או חום, צבעה של אמא אדמה, והיא מקושרת להזנה, קשר עם האם וצרכים בסיסיים. התינוק זקוק להנקה ולמגע גופני מתמשך, רצוי עם אמו. במילים אחרות- הנקה, נשיאה, שינה.

אם יונח התינוק על גוף אמו לאחר היוולדו, תוך דקות ספורות הוא יבצע תנועות נבירה וינסה להגיע אל שדיה כדי לינוק. ההנקה בונה לתינוק מערכת חיסון יעילה, מערכת עיכול בריאה, מבנה פנים ובעיקר פה ולסת תקינים, מפחיתה את הסיכון להשמנת יתר ולסכרת והיא ללא ספק התזונה הכי מתאימה לתינוק.
אם מניקה תחזור למשקלה מהר יותר, רחמה תתכווץ לגודל הטבעי בזריזות והדימום שאחרי הלידה יסתיים מהר יותר. יש סיכוי נמוך יותר שהיא תלקה בסרטן של מערכת המין הנשית או באוסטאופורוזיס (בריחת סידן).
ההנקה מחזקת את הקשר בין האם והתינוק, מלמדת את האישה לבטוח בגופה ואת התינוק לבטוח באמו.
חלב אם הוא תמיד בטמפרטורה הנכונה, בכמות הנכונה ומכיל את המרכיבים החיוניים והנכונים לתינוק בכל רגע נתון.

נשיאה במנשא היא דרך מצוינת להעניק לתינוק מגע, חום ותנועה. הנשיאה במנשא מרגיעה את התינוק, עוזרת לו להבין את ההבדל בין יום ללילה (בלילה ישנים!), מפחיתה גזים וכאבי בטן, מסייעת בפריקת מתחים ובהתפתחות מערכת העצבים, ומעל לכל, משדרת לתינוק שאינו לבד, וגם לאחר שהגיח מרחם אמו הוא עדין מקבל הגנה ואהבה. 
עד גיל שלושה-ארבעה חודשים, מומלץ להשתמש במנשא אלסטי, בו התינוק שוכב מעורסל, מקופל ובטוח כמו בבטן אמו. לאחר מכן, ניתן להושיב את התינוק כשגבו אל בטנה של האם או לשאתו על הגב, צורה מאוד נוחה שמאפשרת חופש תנועה מקסימלי לאם. כשהתינוק במנשא ניתן לעשות הכל - משטיפת כלים, בישול ונקיון, עד קניות, טיפול בילדים הגדולים, פעילות גופנית וכמובן הנקה.

שינה משותפת מחזקת את בטחונו העצמי של התינוק, הוא חש מוגן ואהוב גם בשנתו. שנתה של האם איכותית יותר כי אינה קמה מהמיטה כדי להניק, לבדוק אם יש צורך להחליף חיתול, האם לתינוק קר מדי או חם מדי, האם יש לו חום, האם הוא חלם חלום רע או בוכה בגלל שהוא שוכב לבדו במיטה חשוכה וקרה...
התינוק מתעורר לעיתים קרובות יותר, מנגנון חיוני שמונע ממנו להיכנס לשינה עמוקה מדי שעלולה לגרום למוות בעריסה. נשימותיה הקצובות של האם ופעימות לבה "מזכירות" לתינוק לנשום וללבו לפעום והקירבה הזאת גם היא מסייעת במניעה של מוות בעריסה.

מבחינה טכנית, מומלץ שהתינוק ישן בין אמו ובין קיר / מעקה. ניתן לקנות מיטה רחבה יותר מהרגיל, לצרף למיטה הזוגית מזרון או מיטת תינוק שמסירים ממנה את הסורגים בצד. כדי למנוע חנק של התינוק, מומלץ לכסותו בשמיכה נפרדת ולהשכיבו על מזרון קשה, עם סדין מתוח היטב וללא כרית.

בעולם שבו האם צריכה לקום בבוקר רעננה ואנרגטית, לינה משפחתית והנקה יעניקו לאם שעות שינה נוספות, בטחון ושמחה.
התינוק יהנה מגירויים מגוונים בעודו במנשא אך יהיה חופשי להירדם בכל עת שירצה. הוא יוכל להתלוות לאמו לכל מקום, כשמזונו זמין לו בכל עת.
יישומם של שלושת העקרונות הבסיסיים הללו פשוט גם בעולם המודרני, הלחוץ והתזזיתי.